Rapoo- It solutions & Corporate template

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה לוורבלובסקי אריה ז"ל
(01/03/1921 - 07/06/1999)     (  -  )

קורות חייו



אריה,
בגרמנית ליאו נולד ב-1 במרץ 1921 בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית, אז חלק מגרמניה וגדל
בסביבה ובתרבות גרמנית

אביו של אריה שהיה ממשפחת תעשיינים ידועה בליטא, נפטר כשליאו היה רק בן 12. זו גם השנה
בה עלו הנאצים לשלטון, והילד היהודי היחיד בכתה התחיל להרגיש באנטישמיות.


בשנת 1934 הגיע לברלין לבית היתומים היהודי "אהבה", למד בבית ספר יהודי וחיכה
לעליה לארץ ישראל. בשנת 1936 עלה אריה לארץ, והגיע עם עוד 60 נערים לחברת הנוער
הגרמנית בעין חרוד. אימו ואחותו החורגת מצד אביו נשארו בגרמניה ונספו מאוחר יותר בשואה.
בעין חרוד – "היו אלה שנתיים של פינוק" סיפר לי בזמנו אריה, "
במסגרתם למדנו עברית והסתגלנו לחיים בארץ". לאחר שנתיים כהכנה להתיישבות, נשלחה החבורה לקבוץ הצעיר נען, שם עבדו בעבודות חוץ מפרכות, ונאלצו להתמודד עם תנאי חיים קשים.

ב-1939 הצטרפה הקבוצה שכבר הידלדלה במספר חבריה לקבוץ חולתה, שהוקם שנתיים קודם לכן, לשפת
אגם החולה. התנאים בחולתה בשנותיה הראשונות היו קשים, סיפר אריה,החברים היו רעבים כל הזמן. עיקר העבודה היה עבודת חוץ, והקדחת ומחלות המעיים הפילו חללים. דווקא אריה היה אחד משניים שלא חלו במלריה. הוא עבד בשנים הראשונות כרועה צאן, וכן בשמירה, בניה וחקלאות אצל איכרי יסוד המעלה. אריה הרבה לעסוק בעבודת כפיים יצירתית. עוד מילדותו בגרמניה, ואף חלם להיות ארכיטקט. במשך הזמן עבר לפיסול, והיה לו חדר עבודה על הגג בחולתה. עם הקמת המסגריה שם ב-1943 מצא אריה את יעודו המקצועי ליד
המחרטה, בייצור חלקי נשק לתעש עבור ההגנה, ואחר כך בייצור חלקי משוריינים במלחמת השחרור.

בשנת 1945 הקים אריה משפחה עם הדסה, ובשנת 1947 נולדה הבת הראשונה, הגר, ואחריה קיקי ועדה. כל אותו זמן מצא אריה גם עתות לאמנות, ובשנת 1953 הגשים חלום ויצא ללימודים באורנים שכללו לימודי הוראת מלאכה. לאחר חזרתו חילק את זמנו בין הוראה, מסגריה ואמנות. הוא הוכר כאמן ואף ביצע עבודות במבני ציבור בארץ. במשך השנים יצא אריה פעמיים ללימודים בחו"ל – בפעם השניה השתלם בין השאר בעיצוב תעשייתי, וכשהוקם מפעל הנעליים בחולתה, היה למעצב המוצרים בו.

שני אסונות קשים פקדו את המשפחה: ב-1963 נפטרה הבת הצעירה עדה לאחר מחלה קשה שנמשכה כמה שנים, והיא בת 10, וב-1972 נהרגה הדסה בתאונת דרכים. אריה הצליח תמיד להתגבר ולהמשיך בחייו, בעבודתו ובאמנותו. 

בשנת 1974 נישאו דרורה ואריה, לאחר תקופה קצרה בחולתה, התישבו בנחשולים. אריה הקים לו אטלייה במבנה העזוב של המזגגה ובילה בו שעות רבות השראה – "מקום כזה הוא חלומו של כל אמן" היה אומר. הוא נשאר תמיד קצת מיוחד בנחשולים. כאב לו שהחברים לא התעניינו הרבה בעבודת האמנות שלו שהייתה עיקר עיסוקו בשנים האחרונות.

אריה ידע תמיד להנות מדברים שבתרבות, ומהמשפחה הכפולה והמתרחבת של דרורה ושלו.



 



הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות