דפי הנצחה

קורות 
חייו

השו נולד ב-6.12.28 בפולין להוריו
להוריו רחל ואריה והיה בן יחיד. כל משפחתו למעט בן דודו חיים נספו בשואה. בגיל 11
עם פרוץ מלחמת העולם השניה שלחו אותו הוריו לכפר פולני ומאז לא ראה אותם יותר.

הוא שרד את השואה לאחר שהיה ב-4 מחנות
ריכוז ובהם אושוויץ ובעיקר ברגן בלזן וחווה את זוועות השואה כשהוא בסך הכל ילד.

עם סיום המלחמה הועבר במצב קשה, במשקל
16.5 ק"ג לבית חולים בשבדיה, שם הצטרף לקבוצת "שרשרת", עלה לארץ באניה
חיים ארלוזורוב, דרך קפריסין והגיע לקבוץ נחשולים. כאן בנה את משפחתו. פעם סיפר :
"היום אני לא נוסע בלי לחם. תמיד יש לי לחם באוטו למקרה שיהיה חסר. אם אני
שוכח את הלחם, אני חוזר לחדר האוכל, לוקח חצי כיכר לחם ומנשק אותו ושם בצד. אני לא
יכול לוותר על זה, אולי זה לא נעים . . . אבל נדרתי נדר שאני לא יוצא בלי
לחם".

לפי מנהג זה המשיך והיה לוקח לחם מחדר
האוכל ומחלק "נשיקות" לילדים בבית התינוקות ובפעוטון.

שנים רבות עבד בנהגות והוביל את תוצרת
נחשולים בכל המדינה. העבודה היתה ערך עליון בחייו.

"היית אדם מיוחד במינו, מלא חוכמת
חיים. יצרת קשרים מיוחדים עם כל סוגי בני האדם, מהקטנים ועד המבוגרים,
מה"פשוטים" ועד ה"מנהלים הגדולים" (כפי שנהגת לומר). אהבת
לפגוש אנשים ולדבר איתם   על כל העולם
ובמיוחד על עצמם. היה לך איכפת מה קורה בקבוץ ובמדינה. בכל שנות חייך עזרת להרבה
אנשים, לא רק בדיבורים אלא בהרבה מעשים שהשתיקה יפה להם. בשקט ובצנעה כי זה היה
בנשמתך".

השו סבל רבות בילדותו, אך מת "מות
נשיקה" בלתי צפוי בביתו. יהי זכרו ברוך.