אסתי אור, קורות חיים אסתי שלנו נולדה באוגוסט 1949 וגדלה בקיבוץ עמיר, בת לחנה ונתן ברקאי, אחות לארנון ויעקב, בתקופת הלינה המשותפת בבתי הילדים. את לימודי התיכון עשתה במוסד החינוכי "עיינות ירדן" המשותף ל-3 קיבוצי השומר הצעיר שכלל גם מגורים עם פעילות חברתית, תוך ניתוק מההורים רוב הזמן. לקראת סיום כיתה י"ב הפסיקו את הלימודים עם מלחמת ששת הימים. אחריה היתה בשנת שרות – בהדרכה בתנועה בראשון לציון. שירתה בצבא בחיל הקשר ואז החליטה לעזוב את הקיבוץ. אסתי עברה לתל-אביב, השלימה בגרויות, למדה באוניברסיטה ספרות כללית ופילוסופיה לתואר ראשון ולתעודת הוראה, כל זה בתשע שנים, כולל עבודה במזכירות האוניברסיטה ובשנה האחרונה כמורה מחליפה בבית ספר. אסתי הגיעה לנחשולים כמורה שכירה והייתה מחנכת כיתה ט' בחוף הכרמל. בשנה זו גרה בשכנות לגל ולקראת סוף השנה התחיל הקשר ביניהם, שנמשך גם כאשר אסתי עברה לבי"ס שדה בהר גילֺה למשך שנה. בתום השנה עברה אסתי לנחשולים, לגל, והם נישאו ביוני 1981. נולדו להם שלושה ילדים – אסנת, עירית ונטע ואסתי המשיכה בעבודת ההוראה בבית הספר המשותף במעגן מיכאל. הפוגה בחיי הקיבוץ חוותה המשפחה כאשר משרד החוץ שלח את גל ומשפחתו להדרכת בננות באי סנט-לושה בקריביים. כאשר חזרו שוכנעה אסתי שעתידה בחינוך המיוחד בתוך ביה"ס. היא למדה וסיימה תואר שני בחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה ועברה ללמד במרכז המסייע ב"משותף" שם עבדה במסירות שנים רבות. לאחר פרישתה לגמלאות בשנת 2012 נרתמה להעשרת חיי החברה בנחשולים במסגרת הפורום החברתי והמשיכה גם לאחר גילוי מחלת סרטן הריאות הארורה; עם זאת הספיקה וזכתה לנכדה ראשונה מעירית. היא הקרינה אופטימיות נוכח המחלה והטיפולים אותם עברה אבל הוכרעה לבסוף. אנו מתאבלים ולא מאמינים שאסתי איננה.
| 
