דפי הנצחה

על ראשית ימיו העיד משה בעבודות השורשים של שרון וכרמל. "בגלגולי הנוכחי יצאתי לאויר העולם ב-7.7.1929 לפי מנין הנוצרים. זאת לפי עדות כתובה וגם כפי שהורי העידו בע"פ. נולדתי בירושלים וחייתי שם עד גיל 12. אז עברנו לת"א שם חייתי עד גיל 14, והייתי חניך של הנוער העובד. בגיל 14 עברתי לקבוץ נען לחברת נוער. אחרי שנה בקבוץ התגייסתי לפלמ"ח. ב1947 עם הכרזת האו"ם על חלוקת מדינת ישראל ליוויתי שיירות לירושלים עד שנתקענו והשיירות פסקו.

לאחר המצור על ירושלים נפטרה אמי ממחלה. אחרי המלחמה עבדתי במקומות שונים ובגיל 25 נישאתי לראשונה. כשהייתי בן 29 נמאסה עלי העיר ויצאה לי מהאף לכן החלטנו לצאת לקבוץ נחשולים".

שם משפחתו של משה היה גולדשטיין וכאשר החליט לעברת אותו אחרי מלחמת השחרור בחר בשם צליל בזכות אהבתו למוסיקה. מנישואיו למלכה ב1953 נולדו נעמי ובועז.

התפקיד האהוב ביותר על משה בקבוץ היה ה"בס" במקהלה. את כושרו כ"ליצן חצר" הביע בהצגות ובכתיבה בעלון בו הצליח לבטא כל בקרת בהומור עדין.

היה סדרן עבודה ומזכיר. תפקיד המזכיר היה הקשה לו ביותר.

ב1968 נפרד ממלכה וב1970 התחתן עם עליזה ונולדו הבנות שרון וכרמל. בקבוץ עבד בפרדס ובבננות. בשנות ה-60 עבר לעבוד באמבר, נהנה מעבודה זו ובמשך הזמן הפך למנהל ייצור.

את כושרו כלוחם הראה דוקא בתחום הבריאות, ב1982 תקף אותו סרטן בגרון שלקח ממנו את מיתרי הקול. למרות אהבתו לשירה טען שזו נכות קלה יחסית. גם על עבודתו באמבר נאלץ לוותר בגלל האבק ועבד תקופה בתפן.

את ההתאוששות הרגשנו במעשי משובה אופיניים. את שאיפתו מילדות להיות נהג קבל לתקופות קצרות, מעט נהג משאית על ה"מק ומאוחר יותר כמחליף בבית הארחה ובביה" האיזורי. רק בגיל פנסיה קבל עבודה קבועה כנהג בית ומצא מעריצות בכל בית מרקחת או מחלקה שאליהם נשלח במסגרת עבודתו. הסרטן השני תקף אותו ב2010 וניצח כעבור  שנה.