|
|||||
קורות חייו יענקלה נולד בספטמבר 1935 באיסטנבול שבתורכיה. בן זקונים למשפחה בת 3 ילדים, היו לו שתי אחיות. המשפחה לא היתה דתית מאד אך שמרה על מסורת, חגגה את כל החגים והוא זכר הליכה לבית הכנסת לפני הלימודים ובשבתות. אביו עבד בחנות שהתמחתה בשעווניות מיוחדות שהודבקו לרצפה. במלחמת העולם השניה נלקח האב לעבודות כפיה וחזר אחרי המלחמה רזה וחלש. בכל זאת חזר לעבודתו בחנות. אימו של יענקלה נפטרה בגיל 30 כאשר יעקלה היה בן 8-9. הבית היה קרוב לנמל, ועורר התעניינות בספינות ובים. לא היו אז מקלחות בבתים באיסטנבול, היה נהוג ללכת לחמאם כדי להתרחץ. יענקלה עבר כמה בתי ספר עד שהוריו מצאו מוסד שרמתו מספיק טובה, "אליאנס". בגיל 14, ב1949 הצטרף יענקלה לאחותה של אימו ומשפחתה ועלה ארצה. התורכים איפשרו לצאת, אך לא לישראל. הם קיבלו ויזות לצרפת והפליגו לישראל. כאשר הגיעו רוססו , כמו כולם בדי.די.טי והובלו למחנה עולים בפרדס חנה. כעבור זמן מה המשפחה קבלה בית "רכוש נטוש" בלוד ויעקלה עבר לפנימיה ב"בן שמן". הזכרונות מבן שמן היו טובים, ויענקלה הודה למדריכים ולמטפלות. בבן התארגן גרעין של עולים מתורכיה, הוחלט לצרף אותם לנחשולים כי כאן היו ותיקים ממוצא תורכי. אותו גרעין הפך לחברת נוער תורכית. היום של חברות הנוער היה מחולק לשנים, לימודים ועבודה. למדו קודם כל עברית, תנ"ך חשבון. ועבדו בענפים השונים. עם סיום הלימודים חוברה החברה לחברה מיגור ויחד הפכו לגרעין נח"ל, אבל אצל יענקלה התגלה רשרוש בלב. הוא שוחרר מצה"ל אך התעקש להתגייס מחדש והצטרף לחבריו בהיאחזות בקציעות. אחרי הצבא חזר לנחשולים. בנחשולים החל לעבוד בפרדס ונשלח לגבעת חיים ללמוד פרדסנות. עבר ענפי חקלאות שונים כולל בננות, ענף ש"שבר" לו את הגב והצריך ניתוח קשה. אחריו נשלח להדריך בנוער העובד בחיפה דבר שעשה במשך שנה. כאשר הוחלט בנחשולים להקים מפעל פלסטיק, היה בקבוצה שנשלחה להתנסות וללמוד במעגן מיכאל. וכאשר הוקם "תפן" עבד בו כ20 שנה. אחר כך עבד תקופה קצרה במכבסה, ואף הקים מחסן לתיקוני אופניים שפעל תקופה קצרה. יענקלה נישא פעמים, הפעם הראשונה היתה קצרה מאד. בפעם השניה נשא את חנה ואיתה הקים משפחה, נולדו שלוש בנות, חגית 1965, נטע 1967, זהר 1972. אחרי מספר שנים אימצו חנה ויענקלה שני אחים, ליאת ויוסי, והתמודדו עם עולם בלתי מוכר, מתוך רצון לתרום. עם השנים נולדו גם נכדים שיענקלה הספיק להנות מהם: שני זוגת תאומים, איה וגיא, רועי ויערה. וכן שחר ונועם. בשעות פנויות אהב יענקלה לעסוק באמנות , בעיקר ציור וצילום. בתקופת ההפרטה כאשר יצא לפנסיה, התנדב ללוות קשישים. עד שנזקק לעזרה בעצמו. סיים את חייו במעגן מיכאל. יהי זכרו ברוך. | |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
