|
|||||
קורות חייו אליעזר נולד ב-24 במאי וגדל עד גיל 6 בשטלופנן, בפרוסיה המזרחית (חלק של גרמניה שצורף לאחר עלות היטלר לשלטון בגרמניה עלו רב בני המשפחה משני הצדדים לארץ, במשך שנות ה-30. הורי אליעזר עם שני ילדיהם עלו ב-1936 והתישבו ברעננה, אליהם הצטרפו מאוחר יותר הורי האם שגרו איתם והפכו את ביתם למרכז המשפחה. עד לפטירת הסבים נשמרה מסורת יהודית בבית. השנים הראשונות היו קשות מאד: הפרנסה לא היתה מצויה ורמת החיים היתה נמוכה. המשפחה הקימה משק עופות בחצר וההורים עבדו קשה. בשנים אילו היו מאורעות עם הערבים והמצב הבטחוני בישוב היה מעורער. השפה והתרבות העברית היו מכשול קשה לכל עולי גרמניה ולמשפחת קלינשמיט בפרט.גם אליעזר הקטן התקשה בלמוד העברית ונעשה שובב גדול, במיוחד לאחר שאביו התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה, דבר שגרם לקשיים בביה"ס. ("נשארתי כתה מכיון שהמורה הרביץ לי ואני לא נשארתי חייב"). בכתה ז' עבר אליעזר לקרית ענבים בילד חוץ, זו פגישתו הראשונהעם הקבוץ שנמשכה שנה אחת, לאחריה חזר לרעננה וגמר בה את ביה"ס העממי. רצונו ללמוד בבית ספר מקצועי לא התממש ואליעזר התחיל לעבוד בגיל צעיר בקונדיטוריה תוך שהוא מעורב בעניני ההגנה במחתרת. ב-1947 עבר לשירות מלא בהגנה, עם הירידה לשמירה על 11 הנקודות החדשות בנגב במלחמת השחרור בה השתתף בין השאר במבצע נחשון וצורף לחטיבת גבעתי. בצבא הכיר אליעזר חברים שהקימו את פלמ"ח צובה ולשם הצטרף עם שחרורו ב1949. היה גם בנתיב הל"ה ובמעגן מיכאל אך לא מצא את מקומו. כדי לרכוש מקצוע למד אליעזר, באופן פרטי, מכונאות במדרשת רופין ועבר השתלמות מעשית במשמר העמק. לאחר מכן לקח אליעזר פסק זמן ונסע לגרמניה, שם עבד בחוה חקלאית כשנה וחצי. כשחזר לארץ הצטרף אלינו וכאן הקים את ביתו ומשפחתו. נולדו הבנים רון ואיתי. בעיות בריאות מנעו מאליעזר להמשיך עבודתו במכונאות וגם בלול – עבודות שהתמצא בהן ואז השתלב לסירוגין במפעל הפלסטיק ובענף המזון – אליו היה לו יחס מיוחד. במשך שנים החזיק בתפ"ן בתפקיד "מרכז משמרות יום", דבר שאפשר לחברים אחרים להתרכז יותר בתפקידיהם במפעל. הוא מילא את תפקידו במסירות, למרות מיגבלות בריאותיות, עד שלא יכול יותר. בן 63 במותו. יהי זכרו ברוך.
| |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
