|
|||||
קורות חייה לילי הירשברג לבית נתנאל נולדה ב 6 בפברואר 1945 בתל אביב . בת פולין ואריאל נתנאל. חיה 62 שנה בנחשולים משנת 1958 ועד היום. לילי מספרת : "שנות ילדותי עברו עלי בשכונת התקווה שהייתה אז מלאה פרדסים חולות ופרחי בר .אני זוכרת שאהבנו ללכת לאסוף חמציצים בירקון, הם היו ממלאים את הגדה כולה. הייתה תקופת צנע, ואת ריחו הנוראי של שמן הדגים שקיבלנו בכל יום לא אשכח לעולם. הייתי ילדה עקשנית ודעתנית. בכתה ו' עשיתי להורי שביתה וסירבתי להמשיך ללכת לבית הספר במשך חודשים, עד שישלחו אותי מהשכונה לקיבוץ. למרות שלא ידעתי בדיוק מה זה קיבוץ, הבנתי שכדי להציל את חיי מקושי ודלות אני חייבת לצאת משכונת העוני. וכך בשנת 1958 ואני בת 13 בלבד הגעתי לנחשולים עם חברת הנוער. למרות הקושי הרב והמרחק מהמשפחה, חיי החברה והעבודה קסמו לי .המדריך הנערץ שלי היה פינטו והמורה האהובה- פוריה. עבדנו בחקלאות למדנו שייט והשתלבנו כנערים בעשייה של הקיבוץ הצעיר. לאחר גיוס לנחל ושירות קצר בגדות הגעגועים לנחשולים ולישרא גברו והחלטנו שאשוב לקיבוץ ונתחתן. אלון נולד כעבור שנה כשהייתי בת 19 בלבד. כעבור שנתיים אחי הצעיר אורי בא לבקר אותי משירותו בבית ספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. הוא נכנס לשחות בים של נחשולים וטבע. האסון הכבד השפיע וליווה אותי כל חיי. כעבור חודשים ספורים בלבד נולד אורי שלנו ואחריו תמיר וגל." לילי המשיכה בעבודתה בקיבוץ בין היתר עבדה במרפאה כעוזרת לאחיות עד שהחליטה לצאת ללימודי גננות בסמינר אורנים. כשחזרה גידלה וחינכה במשך שנים ארוכות דורות רבים של פעוטות, שזוכרים את מסירותה חיוכה ואהבתה לטיולים וטבע וליצירה במגרש הגרוטאות שבגן . עם יציאתה לפנסיה ולאחר משברים אישיים, החליטה להמציא את חייה מחדש, נשאבה לאמנות הפסיפס למדה והשתלמה , הציגה בתערוכות, לימדה פסיפס בסטודיו בביתה וגם במרכז מיר"ב בחוף הכרמל. ביתה הפך למקור השראה אליו הגיעו מבקרים רבים וחובבי אמנות מכל הארץ. בחורף שעבר חלתה. לילי ויתרה על טיפולים בבית החולים והתמקדה בריפוי עצמי – הלכה לים בכל יום עשתה יוגה והתאוששה בצורה מופלאה . בחודש האחרון נחלשה מאוד . בקשתה האחרונה הייתה לסיים את חייה בביתה מלא הצבע והאור מוקפת בבני משפחתה. יהי זכרה ברוך
| |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
