דפי הנצחה

קורות
חייו

שמוליק נולד ב-22 במאי 1924 בעיירה
בוריסלב בפולין, היום אוקראינה. ילד שלישי במשפחה דלת אמצעים לא דתית ולא ציונית,
למד בבית ספר פולני עד גיל 13, אז יצא לעבודה לעזור בפרנסת המשפחה. את זמנו הפנוי
בילה שמוליק במועדון ספורט יהודי שהיה בעיירה, שם פותח כישרונו הספורטיבי. בהיותו

בן
15 פרצה מלחמת העולם אך העיירה שלהם היתה בחלק של פולין שבשליטת בריה"מ, עד
הפלישה הגרמנית ב-1941. כשהתברר שהגרמנים מתקרבים, החליט שמוליק בן ה-17 לברוח עם
הצבא הסובייטי הנסוג, התגנב לרכבת משא וכך החלה פרשת הנדודים מזרחה, בתנאים קשים
ביותר. באזור הרי אורל התארגן אז צבא פולני 
(ע"י הרוסים) ושמוליק הצטרף אליו – זהו צבא אנדרס שנדד מארץ לארץ עד
שהגיעו גם לארץ ישראל. רבים מהיהודים בצבא זה ערקו ממנו כאן בארץ והסתתרו בקיבוצים,
ביניהם שמוליק, שללא רקע ציוני מצא את עצמו בקיבוץ – חפציבה. בחפציבה התיידד עם בני
חברת הנוער הרומנית, ביניהם שוש, וכשהתגייסו חלק מהם לפלמ"ח הצטרף יחד איתם  להכשרת הגרעין הימי בשפיים וכך היה בין מקימי
נחשולים. בשנים הראשונות של הקבוץ מילא שמוליק תפקידים מרכזיים – מרכז עבודה, מרכז
משק ועוד ובינתיים הקים משפחה עם שוש  אבל –
נאלץ להתאשפז עקב מחלת שחפת שהתגלתה בו. לאחר הניתוח וההחלמה עבר לעבוד בהנהלת החשבונות
והפך למומחה מספר אחד לעיניני המשק והכלכלה שלנו, תוך שהוא ממלא תפקידים נוספים
ומייצג אותנו גם באירגונים האיזוריים. במשך השנים נולדו למשפחה בת ושלושה בנים,
לימים התרחבה המשפחה וכוללה ביום מותו נכדים רבים ואפילו נינה ונין.

ציטוט
מדבריו בחוג הוותיקים במלאת לו 80: "תמיד העדפתי עבודה על דברים אישיים,
דוגמא אישית – אם אתה דורש מעצמך – יש לך זכות לדרוש מאחרים", כזה היה שמוליק
– איש מופת, איש עבודה כמעט עד יומו האחרון ואיש רב יידע אותו רכש בנסיונו העשיר.
הוא יחסר לכולנו